גנטיקה של בני נוח

גנטיקה של בני נוח

בראשית ו-י

פרשנות הרבב"ם

P9Z 9PYK 9N MYWE

כרומוזום Y עובר מאב לבן ללא שינוי (פרט למוטציות נדירות). ניתן לחלק את כל הגברים בעולם לפי הסמן התורשתי (ס"ת) של כרומוזום ה-Y לקבוצות - Haplogroups . לפי שוני ברצף הדנ"א בכרומוזום ה-Y בין שני גברים ניתן לשער מתי חי האב הקדמון המשותף האחרון שלהם.

עד המהפכה החקלאית האנשים חיו כציידים - לקטים בקבוצות קטנות יחסית. רוב חברי הקבוצה היו קרובי משפחה, ולכן כמעט כל הגברים חלקו את אותו הסמן התורשתי. קבוצות מוצלחות יותר היו מחסלות ומגרשות קבוצות פחות מוצלחות. הקבוצות המוצלחות יותר היו מתרבות ומתחלקות לקבוצות חדשות וחוזר חלילה. כך באזורים גיאוגרפיים רחבים הרוב המוחלט של הגברים היו בעלי אותו סמן תורשתי.

עם המהפכה החקלאית נוצר עודף מזון וצורך בידיים עובדות. לא כל הזרים היו נהרגים ישר, אלא חלקם הפכו לעבדים. המהפכה יצרה מדינות בהן השליטים יכלו לשלוט על כפרים עם אוכלוסיות בעלי סמנים תורשתיים שונים. כך נוצרו קבוצות לא הומגניות מבחינת ס"ת.

עדיין ברוב עמים החדשים שנוצרו, רוב הגברים היו בעלי אותו ס"ת. עד לפני כמה אלפי שנים היה שוני חיצוני בולט בין הגברים בעלי הס"ת השונים ולכן נוצרה החלוקה לבני נח השונים: חם, שם ויפת.

המדענים חילקו לס"ת שמות לפי האותיות הלטיניות. ראו את ציר זמן היווצרות הס"ת.  

האב הקדמון של כל הגברים חי באפריקה לפני כמה עשרות או מאות אלפי שנים והדנ"א שלו נקרא דנ"א של אדם Y-MRCA)). זהו הדנ"א של אדם המתואר בבראשית א' – אדם האפריקאי.

אדם המתואר בפרק ב' הוא אדם האירו-אסייתי, צאצא של אדם האפריקאי שיצא מאפריקה והגיע למזרח התיכון. אדם מגיע לגן בעדן מקדם (מזרחית להר סיני ולארץ ישראל) בשפך 4 הנהרות: פרת, חידקל, פישון וגיחון (כנראה בצפון המפרץ הפרסי שהוצף עם עליית פני ים). מאחר וחלק מהס"ת קיימים אך ורק באפריקה, אדם האירו-אסייתי היה שייך לס"ת CT - האב הקדמון של כל הס"ת החוץ אפריקאים. 

לפי קשרי המשפחה של העמים המתוארים בספר בראשית ניתן לקבל את הס"ת של בני נוח השונים. בבראשית ז' מתואר מבול המשמיד את כל האנשים פרט לנוח, שלושת בניו ונשותיהם. כהקבלה ניתן לראות את עידן הקרח לפני כ-40 אלף שנים אותו שרדו 3 ס"ת עיקריים:

1. IJ – בני שם
2. K – בני יפת    
3. E - בני חם

'מבט גנטי לבראשית פרק ט

 כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו.  כו וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.

לשם ויפת המתוארים בפסוקים כבנים הטובים, יש אב קדמון גנטי משותף "שמויפת" – IJK הפלוגרופ נכחד או מאוד נדיר. אם נניח שהדנ"א של נוח הוא F או אפילו CF נגלה את הסיבה האמיתית לכך שנוח לא אהב את בנו חם (דבר שאולי נוח עצמו לא ידע) – חם איננו בנו הביולוגי של נוח.

מאחר וס"ת C מאוד נדיר באזורינו ניתן להניח כי מדובר בצאצא אחר של אדם האירו-אסייתי ששרד את המבול (עידן הקרח) במזרח הרחוק.

מפת תפוצה של הס"ת C.

אם כך נח היה שייך לס"ת F. בנוסף לשני "בניו הביולוגיים" שם ויפת ל-F יש בן נוסף G שנולד לאחר המבול ובניו חיים עד היום באזור הרי קוקז שם לפי בראשית ח' פסוק ד' נעצרה התיבה.

 ד וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל, הָרֵי אֲרָרָט.

 מפת תפוצה של בני נוח – ס"ת G.

הס"ת G שייך לחקלאים קדמוניים שיישבו באזורים נרחבים. פרט לאזורים הרריים כמו הקווקז ומבודדים כמו סרדיניה ברוב המקומות בעלי ס"ת G נכבשו ונכחדו ע"י האחרים. בקרב היהודים 10%-12%  שייכים לס"ת G.

 ו וּבְנֵי, חָם-כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט וּכְנָעַן. (בראשית י')

בני חם: כוש (סודן), מצרים, פוט (פונט - אריתריאה) וכנען (ארץ ישראל) הם עמים אפריקניים שרוב אוכלוסייתם השתייכה לס"ת E והס"ת האפריקאים A וB.

מפת התפוצה של בני חם - ס"ת E

ח וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.  ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה.  י וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.  יא מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, יָצָא אַשּׁוּר; וַיִּבֶן, אֶת-נִינְוֵה, וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר, וְאֶת-כָּלַח.  יב וְאֶת-רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח--הִוא, הָעִיר הַגְּדֹלָה. (בראשית י')

נמרוד בנו של כוש מתואר כגיבור המקים את האימפריה הראשונה בעולם. במסורת היהודית נמרוד הוא דמות שלילית. סביר להניח כי האיש שהקים אימפריה ענקית היה מאוד חכם, אך שפך דם רב. אנו יודעים היום כי שני הכובשים הגדולים של המאה ה-19 וה-20, נפוליון והיטלר היו בעלי ס"ת E. סביר להניח כי הכובש המפורסם בהיסטוריה אלכסנדר מוקדון גם היה בעל ס"ת E שנפוץ מאוד בקרב היוונים והמקדונים היום ולבטח היה נפוץ הרבה יותר בתקופתו.   

היום הכנענים מסווגים כעם שמי בניגוד למה שכתוב בתורה. הטעות המודרנית נבעה מכך ששפתם של הכנענים הייתה שמית ולא מצרית. מצריים שלטה על ארץ כנען במשך אלפי שנים. עם השנים, העמים השמיים (העברים – מעבר לנהר הפרת) פלשו לארץ כנען ושינו אותה דמוגרפית ולשונית.

שימו לב לכך שלפני כ-6000 שנה השמים כמעט ולא חיו באזור הלבנט שאוכלוסייתו הדומיננטית הייתה בני חם ונח. הכנענים המקוריים היו ברובם בעלי ס"ת E ו G. היום 46% ממצרים שייכים לס"ת E, לעומת כ-20% בקרב היהודים והלבנונים.

ב בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס.  ג וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה.  ד וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים. (בראשית י')

בני יפת משויכים לעמים דוברי השפות ההודו-ארופאיות בהן דומיננטי הס"ת R. 

מדי ויוון אלה עמים ידועים. לעמים אירופאים שונים יש מסורות שיוך לצאצאיו השונים של יפת. למשל הגומר נחשב לאבי הסקיתים, הגרמנים, הגלים והארמנים. מקורו של העם הגימרי (או הקימרי אצל היוונים) מצפון לים השחור. תירס נחשב לאבי האטרוסקים (עם שחי באיטליה)  וכו'.

פלישת בני יפת - הפרשים הנוודים מערבות מזרח אירופה משנים את הדמוגרפיה באירופה ובמזרח התיכון. מדי (צפונית לפרס) ויוון (בתורכיה של היום) הם בני יפת במזרח התיכון. באותה התקופה בני יפת פולשים גם להודו והופכים לקסטות השולטות שם.

מפת התפוצה של בני יפת ס"ת R

כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם (בראשית ט')
כא וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא:  אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי, יֶפֶת הַגָּדוֹל. (בראשית י')

אלוהים מרחיב מאוד את גבולו של יפת האח הגדול של שם. בנוסף לס"ת ההודו-אירופאי R בניו האחרים של יפת נפוצים בשאר חלקי העולם. הרוב המוחלט של האינדיאנים באמריקה שייכים להפלוגרופ Q. הפינים והבלטים כמו רוב תושבי צפון אירו-אסיה שייכים להפלוגרופ N. רוב תושבי מזרח אסיה שייכים לס"ת O וס"ת L נפוץ מאוד בהודו.

כ-25% מהיהודים הם בני יפת. בדומה לממוצע במדינות השכנות: לבנונים 22%, סורים 31%, ירדנים 20%.

בני שם – הצאצאים של IJ מתחלקים ל-2

ס"ת J מאוד נפוץ במזרח התיכון בכלל ובפרט אצל בני אברהם היהודים והערבים. נהוג לקשור אותו לרועי הצאן הקדומים, לעומת עובדי האדמה הקדומים שהיו בעיקרם בעלי ס"ת E וG.

מפת תפוצה של בני שם - ס"ת J           

ס"ת I נפוץ בעיקר באירופה. ס"ת I נחשב לאחד הס"ת הקדומים באירופה. טרם פלישת בני יפת, דוברי השפות ההודו-אירופיות, האירופאים הקדומים דיברו בשפות אפרו-אסייתיות.

מפת תפוצה של בני שם - ס"ת I

כ-45% מהיהודים הם בני שם (בעיקר J). אצל הלבנונים, הירדנים והסורים כ50% הם בני שם.


לסיכום
מסיבות היסטוריות התפלגות הס"ת שונה בעמים השונים. לפני 2000 שנה מזרח הים התיכון היה אזור תרבותי אחד שבו יהודים ומתיוונים ישבו יחדיו. האנשים היגרו ממקום למקום, התבוללו והתגיירו. עם איסור הגיור באימפריה הרומית במאה השניה לספירה ואיסורים דומים בארצות הנוצריות והמוסלמיות, היהודים הפכו לקבוצה סגורה שכמעט לא קלטה ס"ת זר לתוכה. התפלגות הס"ת בקרב היהודים הן האשכנזים והן הספרדים היא דגימה של אותה התפלגות מזרח תיכונית מלפני 2000 שנה. 

 לקריאה נוספת
http://www.eupedia.com/genetics/

מצוות לימודי מדעים

מצוות לימודי מדעים

בראשית א

פרשנות הרבב"ם

P9Z 9PYK 9N MYWE

הדת היהודית מחייבת לימודי מדע

בפרק הראשון בתורה מתוארים המפץ הגדול, יצירת היקום והיסודות, הכוכבים והחיים, הדינוזאורים והאבולוציה עד ליצירת האדם.

על האדם שנוצר בצלם אלוהים חלה חובה ללמוד את מדעי הטבע, החומר, הארץ, השמים, החיים והאדם!

התורה שניתנה לעם ישראל בהר סיני היא ספר הוראות לחיים. כאשר אנחנו רוכשים מוצר ומקבלים איתו ספר הוראות לרוב אנו לא קוראים בו כלל או קוראים בו עמוד או שניים. ההיגיון אומר שיש להכניס לעמודים הראשונים את המידע החשוב ביותר.

מדוע אם כן, התורה נפתחת בסיפור בריאת העולם?

הדבר שקול לספר הוראות לטלפון חכם שנפתח בקיצור התפתחות המדע, הפטנטים הרלוונטיים, התקינה, התכנון, הפיתוח והבדיקות שהטלפון עבר טרם מכירתו. פתיחה כזאת של ספר ההוראות הייתה מבטיחה אחוז קריאה אפסי לספר.

אם כך, ברור שמטרת הפרק הראשון אינה תאור היסטורי, אלא מתן ההוראות החשובות ביותר. מתוך הפרק הראשון ניתן ללמוד את סמלי היהדות: קדושת השבת, שבעת קני המנורה ומגן דוד. על כל יום בבריאה יש יום בשבוע ובנוסף השבת. על כל יום בבריאה יש קנה במנורה ובנוסף השמש. על כל יום בבריאה יש משולש במגן דוד ובנוסף המשושה.

יש לקרא את הפרק הראשון כפי שקראים ספר הוראות ולא ספר היסטוריה ואז נראה שלא רק שאין סתירה בינו לבין המדע, אלא הפרק מחייב את האדם לעסוק בששת תחומי המדע. מצוות "זכור את יום השבת לקדשו" אינה מתייחסת רק לפעולות ביום השבת, אלא בכל יום בשבוע יש לזכור את הבריאה ביום זה ולהקדיש זמן כלשהו ללימודה.

זכרו שהתורה ניתנה לפני למעלה משלושת אלפים שנה, בשפה העברית ובסגנון הספרותי שהיו נהוגים אז, ולא בעברית מודרנית עם נוסחאות מתמטיות.  

יום א' – מדעי הטבע

א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. 

בראשית ברא אלוהים את השמים (שממה, חלל, ואקום) ואת הארץ (החומר ממנו תווצר הארץ בהמשך).

הארץ הייתה תהו ובהו (תיאור החומר כשהיה נקודה סינגולארית) בתוך הואקום שהיה חשוך לחלוטין. המים המתוארים כאן הם לאH2O  אלא תאור כל החומר שממנו יווצר היקום. מסביב לחומר הייתה ישות/אנרגיה קדם המפץ הגדול (רוח אלוהים).

ויהי אור - אלוהים יצר את המפץ הגדול שראשיתו אור שיצא מהנקודה הסינגולארית.

שימו לב לסדר הכרונולוגי בין האירועים שיופיע בכל אחד מששת הימים. ראשית תאור המצב טרם המפץ הגדול ולאחריו המפץ הגדול.

אלוהים רואה את האור – כי טוב. חז"ל אמרו כי ידע הוא אור ובורות היא חושך. לראות את האור, כלומר להבין את הדברים היא תכונה אלוהית שניתנה לאדם לעומת החיות האחרות. גם חיות האחרות קולטות את האור בעיניהם, אך אין זה שקול לפעולת ראיית האור של האלוהים. על האדם שנבנה בצלם אלוהים להבדיל בין האור לחושך ע"י לימוד ומחקר. אלוהים קורא לאור – יום.

ויהי ערב – הזמן טרם ראיית האור, בורות טרם גילוי הידע. ויהי בוקר – התגלות האור, השגת הידע.

יום א' הוא למעשה יום יצירת חוקי הטבע והיקום הנפרש ע"י האור. כפי שביום שבת אנו שובתים מעבודה לזכר סיום הבריאה, כך ביום א' עלינו לעסוק במדעי הטבע לזכר בריאת היקום.

יום ב' – מדעי החומר

ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.  ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.

טרם המפץ הגדול ומיד לאחריו החומר (המכונה כאן מים) היה במצב של תהו ובהו (לא במצב צבירה רגיל). אלוהים ע"י הכנסת ואקום (ריק, רקיע) מפריד את החומר ביקום לחלקים לא אחידים. נוצרים החלקיקים היסודיים השונים. למשל ניתן להבדיל בין הפרוטון בגרעין האטום (מתחת לרקיע) לבין האלקטרון שמופרד ממנו ע"י הריק (מעל הרקיע) או להבדיל בין אטום החמצן האטום הגדול במים ובין אטומי המימן בקטנים המופרדים ממנו ע"י ריק.

זכרו שלפני שלושת האלפים שנה יסודות לא היו ידועים. על מנת להסביר לבן התקופה מה זה אלקטרון הייתם צריכים לומר שזה החלקיק שנמצא בתוך חלקיק (למשל במימן) היוצר את המים. עד לפני 250 שנה לאנשים היה ברור שחלקיק של חלקיק של המים זה מים.     

השמים (הריק) נוצרו ביום הראשון טרם המפץ. קריאה לרקיע שמים מדגישה את הקשר בין הריק שנוצר טרם המפץ ובין הריק שיצר את החלקיקים והיסודות השונים.

יום השני הוא זכר ליצירת החלקיקים והיסודות השונים ולכן עלינו לעסוק בו במדעי החומר.

יום ג' – מדעי הארץ

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יגוַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.

אלוהים יצר את כוח המשיכה ובכך גורם לחומר להמשך זה לזה ולהתאסף במקום אחד. בצורה זו נוצרה הפלנטה שלנו ארץ, בשונה מהארץ – החומר שממנו מורכב גם כדור הארץ שנוצר ביום הראשון. שימו לב כי כתוב "ותראה היבשה" ביחיד ולא יבשות ברבים.  גם המים על כדור הארץ נקוו למקום אחד וכך נוצרה יבשת אחת המוקפת באוקיאנוס. אלוהים יוצר את החיים על כדור הארץ. דשא עשב הראשוני הם יצורים חד תאים שמושבותיהם נראים כמו דשא. יצורים אלה ניזונו מאנרגית החום ופוטוסינתזה.

הארץ והחיים בו קשורים זה לזה. החיים משנים את פני הארץ, את תכונות הקרקע והאוויר. היום השלישי הוא יום יצירת כדור הארץ והחיים עליו, ולכן עלינו לעסוק ביום זה במדעי כדור הארץ.

  

יום ד' – מדעי מאורות השמים

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים.  טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים.  יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ.  יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי.

 ביום הרביעי התגבשה מערכת השמש כפי שאנו מכירים אותה.  סימון הימים והשנים נעשה על סמך גורמי השמיים השונים. ימים – סיבובי כדור הארץ סביב עצמו, חודשים סיבובי ירח סביב כדור הארץ ושנים סיבובי כדור הארץ סביב השמש.

ממשלת השמש מסמלת את מרכזיותה במערכת השמש. בעוד הנוכרים היו הורגים מדענים שטענו למרכזיות השמש, אצל היהודים השמש נמצאת במרכז המנורה. בעבר היו ידועות רק שש פלנטות ובמנורה ראו הקבלה למערכת השמש שבה השמש במרכז ושש הפלנטות מסביבה. הקנה השלישי במנורה היה לכבוד כדור הארץ - הפלנטה השלישית מהשמש, וכך גם היום השלישי בבריאה הוא יום בריאת הארץ. מאוחר יותר לאחר מרד המכבים בחנוכה היו משתמשים גם במנורת שמונה הקנים המקבילה למערכת השמש הידוע לנו כעת (וזאת אלפיים שנים לפני גילוי אוראנוס ונפטון).

יום רביעי הוא יום זכר לבריאת מערכת השמש, ולכן ביום זה יש לעסוק במחקר גורמי השמים והכוכבים.

יום ה' – מדעי החיים

כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.  כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר:  פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ.  כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.

שימו לב לכרונולוגיה של התרחשויות היום החמישי.

אלוהים יוצר את בעלי החיים הראשונים בתוך המים. בתהליך האבולוציה, חיות הים פיתחו יכולות לנשום אויר. תכונה זו אפשרה להם לחיות במים דלי חמצן ואף ביבשה ולהפך לדו-חיים. מדו-חיים נוצרו העופות, כאן במובן של ארכוזאורים – אבות קדומים של העופות והדינוזאורים. העופות פיתחו יכולות לעופף גם בשמים. אלוהים בורא את התנינים הגדולים – הדינוזאורים (לעומת תנינים רגילים). חיות אלה מוזכרות במיוחד כדי להדגיש כי היו חיות שנכחדו והדינוזאורים הם סמל לחיות שנכחדו. שימו לב לכך שהפועל שרצו הוא בעבר. כלומר חלק מהחיות כבר נכחדו. יצירת היום החמישי מסתיימת בשלטון העופות, צאצאי הדינוזאורים, בארץ.

היום החמישי הוא זכר ליצירת בעלי החיים והאבולוציה ולכן ביום זה יש לעסוק בחקר בעלי החיים. 

יום ו' – מדעי האדם

כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן.  כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.  לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.

יום השישי יום בריאת האדם נפתח בבריאת נפש חיה. תכונות הדם החם אפשרה ליונקים התפתחות של מוח משוכלל יותר – נפש חיה. לאחר יצירת היונקים, אלוהים יוצר את האדם. הסדר הכרונולוגי בתיאור היום השישי מדגיש את האבולוציה מיונקים עם נפש חיה לאדם בעל המוח האנושי ונפש הדומה לזו של האלוהים.

ביום השישי זכר ליצירת האדם בצלם אלוהים עלינו לעסוק בחקר האדם, נפשו ויצירותיו. מאחר והאדם נוצר בצלם אלוהים, על ידי חקר האדם ורוח האדם נוכל גם ללמוד מעט על האלוהים.

סיכום

התורה ניתנה ע"י האלוהים, אך הפירושים ניתנו על ידי אנשים. ככל שיגדל הידע האנושי כך תגדל ההבנה של התורה ופירושיה יהיו טובים יותר. היקום טומן בתוכו מידע רב הרבה יותר ממה שכתוב בתנ"ך ובכל הספרים שכתבו האנשים ויכתבו בעתיד. לכן חובה על כל אדם מאמין לחקור את העולם!   

בהמון תחומים אנחנו עדיין בערב. ויהי בוקר...